יסודות הצורה

"השקדיה פורחת ושמש פז זורחת…" וגם על דלתה של משפחת אבוקסיס ט"ו בשבט דופק. דני, שלומי ואביגיל ילדי המשפחה אוהבים מאד פירות, ואמם המסורה מיטיבה לבחור עבור כל אחד את הפרי האהוב עליו. קערה גדולה וחגיגית מיועדת ליום הזה. מגוון פירות הדר לשלומי, אגוזי פקאן וקשיו לדני, חמוציות וצימוקים לאביגיל וגם בננה רכה ליהונתן הקטן. הקערה מתמלאת גם במגוון פירות יבשים , שבעת המינים לא נעדרים, ומעל כולם ניצב לו הדור רימון אדום ועסיסי.

ש-ל-ו-ם! נפרצת הדלת, הו! ט"ו בשבט כאן!! צוהלים כולם, ועוד בטרם מספיקה אמא לומר דבר מה, בוחשים כולם בקערה. מנסים לדלות ממעמקיה את הפרי שלהם. "הנה הצימוקים שלי" שמחה אביגיל, שלומי כבר עסוק בקילוף קלמנטינה, ואינו שם לב כי הוא משליך את הקליפות לתוך הקערה… דני עדיין נובר, לא מוצא את האגוזים, "אמא, את בטוחה שיש? …"

יהונתן, שלא הספיק לקבל את מבוקשו, הופך ברוגזה את הקערה. "זה שלי" הוא מוחה בתוקף מול דני, ומגונן על הקערה ההפוכה בשתי ידיו השמנמנות. 

"שלום ילדים!" נשמע קולו האהוב של אבא, "לא חיכיתם לי ?" הוא מעמיד פני נעלב. קולט במבטו את המתרחש. ניגש בנחת למטבח, מוציא מגש מהארון העליון, ואומר ליהונתן: "בא נסדר על המגש את הפירות. דני ימצא את מבוקשו, אמא תוכל לקלף את הרימון ולך יהיה בננה טעימה ומתוקה".

בכל מטבח יש מגוון כלים. גם במבנה האותיות יש ביטוי לכלים השונים אותם אנו צורכים במהלך החיים: קערה, קמר, וקו הישר. לכלים השונים שבמטבח, קיימים ייעודים ייחודים. כמובן, שישנה התאמה בין צורת הכלי למטרתו. בדיוק כך מורכבות האותיות מיסודות צורה המבטאים יכולות שונות. כל אחת מיסודות הצורה, מסמלת סגנון הסתגלות אחרת ועל תפיסת המציאות וההפנמה.  

כפי שנראה בהמשך, ישנו גם את החוט אך הוא אינו מהווה "כלי", הוא אינו נכלל בתקן, למרות שלעיתים יש לו איכות משלו. 

היכולת שלנו להשתמש בכלים שונים בהתאם לצורך, מלמדת על גמישות, הסתגלות טובה למציאות, יכולת תפקוד מיטבית בסיטואציות שונות.

קערה

לקערה אופי רך ומעוגל, פתוח וגלוי. בכתב קערתי הרגש הוא ה"שחקן הראשי". הקערה מלמדת על יכולת ההכלה של הכותב, הפתיחות אמנם מאפשרת קליטה אך יחד עם זאת, היא גם מושפעת מגירויים חיצוניים הנכנסים אליה, כאותם קליפות שהשאיר שלומי. 

נבדוק את עומק הקערה ונפחה, האם היא נעשית בקלילות ומתוך שחרור פנימי, או בצורה מאולצת ולא ספונטנית. ככל שהתנועה מהירה ומשוחררת, המזג יהיה יותר חם, נלהב. יבוא לידי ביטוי נדיבות, חמימות ורגשנות. כיון שסגנון ההסתגלות הוא רגשני, התפיסה תהיה יותר סובייקטיבית מאובייקטיבית, והמעורבות הרגשית בעשיה ובקשרים החברתיים – גבוהה. כאשר הקערה מופיעה בתנועה זהירה או מאולצת, הכותב אינו מאפשר ביטוי טבעי לרגשות, הוא מאופק, ולעיתים מעמיד פנים. כביכול הכותב בוחר "בקערה קטנה" כדי להישאר אדיב ונחמד בעיני הבריות, אך אין זו הבחירה הטבעית שלו. 

קמר

הקמר נכתב בתנועה נסוגה, ויש בו גורם מעכב. הוא סגור מלמעלה ופתוח כלפי מטה ולכן יש בו מימד של מסוכך ומסתיר, כעין קערה הפוכה. כאשר יהונתן הקטן הפך את הקערה, הוא "הרוויח" כמה דברים. מקערה פתוחה שכל אחד יכול להכניס יד ולקחת הוא קיבל כלי סגור, הדברים נשארים אצלו, יש פרטיות ודיסקרטיות. כעת הפירות נסתרים, הם אינם חשופים ומוקפים בהגנה. כך מבטא הקמר צורך בהגנה, מעצורים רגשיים, סגירות והסתייגות. 

הצורה המקיפה של הקמר מבטאת את יכולת החשיבה המקיפה את הרעיון מכל צדדיו. ובכתבים שהקמר דומיננטי סגנון ההסתגלות החברתית היא בעזרת תהליכי חשיבה. חשוב לדעת שלא כל חשיבה היא רציונאלית ואובייקטיבית, ייתכן גם חשיבה סובייקטיבית, מעורבת ברגשות.

נמצא גם שקמר מאפיין אומנים, ייתכן בגלל שהם מקיפים בחשיבתם את המציאות, מתוך זווית ראיה מקורית ושונה, ומתפיסה זו הם מבטאים את היצירתיות שבהם.  

קו ישר/ זווית

הקו הישר הוא הקו הקצר ביותר בין שתי נקודות. כאשר אנו מגישים עוגה על מגש, יש נראות טובה לעוגה ונגישות, אפשר להתכבד בקלות. כאשר אדם ממוקד במטרתו, הוא מחפש את הדרך הקצרה להגיע אל היעד, הוא ענייני ותכליתי, לעיתים מתעלם ממה שקורה סביבו, ולא תמיד לוקח בחשבון את רגשות האנשים שפועלים סביבו. 

הקו הישר מבטא סגנון הסתגלות המבוסס על חושים וגישה מציאותית. כתבים זוויתים שייכים לאנשי המעשה, המחפשים אחר פתרונות פרקטיים ויעילים, המבוססים על תפיסה ריאלית של המציאות.

צורה ישרה דורשת שליטה בביצוע. תמיד קל יותר לצייר קו עגול שאין צורך לדייק בו, מאשר קו ישר הדורש שימת לב. מפגש הקווים הישרים יוצרים זווית, ולכן כתב שיש בו דומיננטיות של קוים ישרים מכונה כתב זוויתי. הדריכות והמתח שבו נעשה הכתב מבטאים את המתיחות הפנימית של הכותב, הוא אמנם נחוש והחלטי אך גם מתקשה להתגמש "לעגל פינות" ולמצא דרכים נוספות כדי להגיע ליעדו. 

חוט

החוט אינו נחשב לצורה תקנית. בכל השפות אין אות המורכבת מחוט בתקן הנלמד. בשל כך, החוט משקף מקוריות וחדשנות. זו צורה גמישה, זריזה ומשתנה במהירות. מבטא סגנון הסתגלות המתבסס על אינטואיציה, כותב הפועל בהשראת הרגע והוא אינו צפוי.

כאשר החוט דומיננטי בכתב היד, אלו כותבים שמתקשים להתאים עצמם למסגרות, והיצע הכלים הקיימים אינם מתאימים להם. הם מזלזלים במוסכמות, יניחו את פרותיהם בצורה אקראית ובלתי מתוכננת, בהתאם להשראה שנחה עליהם ברגע נתון. יכולת זו אמנם מאפשרת להם לאלתר פתרונות יצירתיים, ואם אין להם מגש או קערה, הם ימצאו דרך חדשה להגשה. 

בשל היותם בלתי צפויים, קשה לעיתים לסמוך עליהם. כמו כל תכונה גם הגמישות והחמקמקות יכולים להופיע באופן חיובי או שלילי. בפן החיובי יבוא לידי ביטוי חוש מסחרי, כושר מעולה לניהול מו"מ, יכולות דיפלומטיה. אך בפן השלילי הם ערמומיים, הרפתקניים ובלתי יציבים.